תפקידה של המחאה – יצירת סדקים ביציבות השלטון על מנת לסייע בתהליך השינוי והחלפת השילטון המושחת – בהיבט זה המחאה השיגה את מטרתה וזירזה את ההחלטה על מערכת בחירות רביעית. שמירה על עקרונות הדמוקרטיה – זכות המחאה וקבלת סמכות מערכות אכיפת החוק (בתי המשפט ומשטרת ישראל).
הצלחה המחאה היא בראש ובראשונה בהתמדה לאורך שנה במתכונתה החדשה, פועל יוצא ממחאת היחידים שהפכה למחאת הרבים. אי ההצלחה נוגעת לשני תחומים – אי הצלחה להגדיל את מספר המוחים, אי הצלחה בתיאום הדוק יותר בין ארגוני המחאה השונים וכתוצאה מכך אי הסכמה על מטרות המחאה, למעט עניין החלפת ראש הממשלה.
לא הצלחנו במידה מספקת להטמיע את נושאי הפגיעה בדמוקרטיה, את כישלון ניהול משבר הקורונה על נגזרותיו בבריאות, הכלכלה והחינוך.
לצערי תפקידה של המחאה לא הסתיים. בטווח הקצר היעד הינו הבחירות ההולכות וקרבות, מבחנה של המחאה יהיה במידת יכולתה להשפיע על המצביעים לבוא אל הקלפיות באחוזים גבוהים. מיד לאחר פירסום תוצאות הבחירות יהיה צורך למקד את לחץ המחאה על מנהיגי המפלגות תומכות החלפת השלטון, לוותר על האגו ולהתאחד למען המטרה לשמה יצאנו לדרך.
היעדים המרכזיים להפעלת הלחץ הם נפתלי בנט וגדעון סער.
יש לחשוב כבר היום על תרחיש אפשרי לפיו נתניהו יצליח ללקט מן הגורן ומן היקב 61 ממליצים. תפקיד המחאה בתרחיש כזה יהיה להגן על מוסדות אכיפת החוק ולהוציא לרחובות מאות אלפים. יחד עם זאת צריך לזכור שאם הבחירות יוכרעו לטובת נתניהו עלינו לכבד את דין הבוחר!!!
