ינו' 10
ארץ מולדת – אהבה בלתי תלויה בדבר

ריח פריחת התפוזים, עסיס אבטיח קר, תירס חם, תל אביב – עיר ללא הפסקה. חברים נפלאים, קיטורים בלתי פוסקים על המצב. פקקים באיילון דרום וצפון כי כולם רוצים לראות את: התאונה, ההוא שהתנחל עם דגל ישראל על שולי הכביש המדושאים, את הדוגמנית החדשה התלויה על קיר הבית ברחוב ההלכה – בחר את המתאים לך.

הכנרת התייבשה וגם התביישה שהיא גורמת לנו מפח נפש מתמשך. בשתי שיחות טלפון כל אחד יכול לפגוש את מי שהוא חפץ בו במדינת ישראל – שיחה אחת למי שמכיר את מי שהוא חפץ והשנייה לתאם את הפגישה. הציפייה לנחות בנתב"ג ולחזור אל הארץ המיוחדת הזו לאחר נסיעה לחו"ל, עם מחיאות כפיים בנחיתה, גם אם לא הייתה רכה כל כך… נו, אז אפשר לא לאהוב את זה?

אהבתי שלי את המולדת אינה נמדדת במידת שביעות הרצון מהאבטיח או ברמת האכזבה מן הנחיתה, גם אם הימים הללו קשים והמציאות מורכבת, אלא, ובעיקר, במאזן הכולל של היתרונות והחסרונות, המעלות והמורדות, הטוב והרע, מאזן שנצבר ב 62 שנות עצמאותינו. שהרי אהבה זו אינה יכולה להיות דו סיטרית והדדית במלואה וגם אינה יכולה להיות תלויה בשאלה מה המולדת עושה עבורי מיד ועכשיו? אלא גם, ואולי בעיקר, בשאלה מה אני מוכן לעשות למענה על מנת שהיא תוכל ברבות הימים להחזיר לי ולאלה שיבואו אחרי.

כאשר נלחם אבי על עצמאותה של מדינת ישראל לא עמדה בפניו השאלה: מה ייצא לי מזה? האמונה בזכות של בני העם היהודי למדינה משל עצמם הייתה לערך עליון, שהיה בו די כדי להניע את צעירי הדור של תש"ח להילחם ולהיות מוכנים למות למען אותה מולדת.

הצעירים של היום הם אותם צעירים רק בהסתכלות לאחור נתן להבחין במרחק הגדול שעברנו כאומה עצמאית, מרחק עצום של הצלחות מופלאות, חלקן ללא אח ורע בקרב אומות העולם הוותיקות והגדולות, העשירות והחזקות. כלכלה טובה, חקלאות ברמה שאין למעלה ממנה, תעשיית היי טק מובילה בעולם, תעשיות ביטחון הממוקמות בצמרת העולמית, חיל אוויר מצטיין, צבא מתקדם.

אך הסתכלות אל העתיד מראה לנו כי ארוכה עוד הדרך ומלאת מכשולים. האתגרים רבים, בתחומים שונים ומגוונים ולא בהכרח ביטחוניים.

מהי זו המולדת – כולה קמה ונופלת עלינו, האנשים החיים בה, אלה המוכנים להמשיך ולשאת בעול קיומה ופיתוחה, המבינים שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. הם רבים וטובים ובלבד שנדע להציב לעצמנו את היעדים המתאימים, לאמץ את הערכים הנכונים, להנהיג. או אז – גם השמיים אינם הגבול. האהבה שלי לארץ הזו, כי אין ולא צריך אחרת, נשענת על האמונה שאין מתאימה לנו ממנה, שארצות הברית זה שם אבל, אמריקה זה פה!

אהבת מולדת הנשענת על חוויות והצלחות העבר ומלאת ציפיות לגבי העתיד.

סגור לתגובות.