משט הצוללות שיצא הבוקר לדרכו מן הצפון הרחוק עוגן כרגע ברציף בית  המשפט העליון.
מערכות אכיפת החוק נמצאות ברגעים את תחת מתקפה רבתית המונהגת על ידי  שליחיו ועושי דברו של הנאשם. אנו עדים למהלכים בסגנון המאפיה האיטלקית,  ניסיונות סחיטה באיומים המופנים אל היועץ המשפטי לממשלה, משגרים את כלבי  הטרף אל התקשורת כדי להבאיש את ריחו בפני הציבור.

אנו מצויים בקרב על דמותה ואופייה של מדינת ישראל, בקרב הזה לא ניתן  להפסיד, חייבים להשתחרר מעולו של הנאשם.

סיפור הבלהות הנקרא תיק 2000, מעמיד בצל את הפרשיות האחרות בהן מעורב הנאשם מרחוב בלפור, משום שנושא הצוללות נוגע בקודש הקודשים של סוגיות  הביטחון הלאומי.

על רקע המתקפה החזיתות על היועץ המשפטי והפרקליטות המתרחשת היום, יש  חשיבות עליונה לכך ששיירת המחאה עצרה מול הבית הזה. זה המקום ממנו  יכולה וצריכה לצאת הקריאה להקמת וועדת חקירה לעניין הצוללות, ספינות השטח ו- 16 מיליוני השקלים.

ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים,
אינך יכול לאחוז את היועץ המשפטי משני קצותיו. מחד לקבל ולשבח החלטתו לא  לפתוח בחקירה נגדך בעניין הצוללות תיק 2000 ,ומאידך לתקוף, לערער ולא  לקבל החלטתו בנושאים הקשורים בתיקי 4000 ,3000 ו 1000.

היועץ אותו יועץ, ראש הממשלה אותו ראש ממשלה.
האמת שאינני מתפלא, אצלך הכל אפשרי, לשתות ולירוק מאותה הבאר. כל עוד זה מה שמשרת את קרב ההישרדות שלך – כשר.

אין צורך לשלוף פריסקופ על מנת לראות ולהריח את ערימת הליכלוך המסתירה  את אור השמש, מלחשוף במלואם את הדברים שנעשו במחשכי עיסקת הצוללות. כל המעורבים שייכים למעגל הסובבים אותך, באופן ישיר ובאופן עקיף, אבל אתה  לא ידעת.

היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, ההגנה המהירה שניתנה על ידך לראש הממשלה
בעסקת הצוללות, מעוררת תמיהה.

האם אינך מזהה את דפוסי ההתנהגות של מי שהוגדר על ידך כנאשם בנושאים  אחרים, האם לא ראית התצהירים החד משמעיים שצורפו לעתירה? ההמנעות שלך מפתיחת חקירה מעלה חשש כבד שמא יש לך מה להסתיר לגבי  מעורבות כלשהיא שלך בנושא. מעורבות, המאפשרת למאן דהוא לאיים עליך. אביחי, עוד לא מאוחר לשנות כיוון.

שים את כל הקלפים על השולחן, לא מדובר כאן בעתידך, מדובר בעתידינו.
אני פונה גם אליך רב אלוף בדימוס בני גנץ, אל תיתן לנושא הזה לטבוע ולצלול  במעמקי ההתיישנות.
קום ועשה מעשה, הקם ועדת חקירה במשרד הביטחון.  לפחות את הבטחת הבחירות הזו תקיים.

זה מצופה ממך לאור הרגישות הרבה שלך לצחנה, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת  מסמך הרפז.
״יש ריח של פגר במטה הכללי״ אמרת אז. ריחה המצחין של פרשת הצוללות חזק  שבעתיים, כמו עדר פגרים.

מכובדי יושבי בית משפט הגבוה לצדק, אתם נותרתם אחד המחסומים האחרונים  מפני הניסיונות לערער את יסודות ישראל הדמוקרטית, מפני הפרת זכויות הפרט,  מפני הרס מוסדות שלטון החוק. אל תטעו שוב, הוא לא היה ראוי לקבל את הזכות  לשלוט בנו.

חברות וחברים יקרים, אנו חייבים להמשיך ולהגביר את המחאה. אסור לתת  לנאשם מנוח, עד שיילך. "אל תגידו יום יבוא הביאו את היום".

בנימין נתניהו, לך!

הרמטכ"ל לשעבר, דני חלוץ, התראיין ל"יומן הצהריים" ברשת ב' בנושא הסכם הגרעין המתגבש של המעצמות מול איראן. "צריך להעריך את מאמצי ראש הממשלה על מנת למזער את הנזקים בהסכם מול איראן", הסביר חלוץ. "יחד עם זאת, יש להפנים שכולם עומדים לחתום על הסכם בסופו של דבר, משום שהעולם מחפש דרכים לא אלימות כדי למצוא את הפתרון הכי מתקבל על הדעת בסוגיה הזו".

"אני מניח שאין הסכם שימנע ממדינה שנחושה להשיג משהו, מלהשיג אותו. אם איראן תחליט שזה הדבר המרכזי שעל בסיסו האומה תמשיך להתקיים, היא תגיע לזה", המשיך דני חלוץ. "צריך להסתכל גם על הסיכוי, ולא רק על הסיכון. הסיכון קיים – איראן גרעינית זה דבר רע. איראן שנמצאת תחת הסכמים ובקרה – זה דבר טוב יותר. לאט לאט, יהיה אפשר להגיע מהסכם אחד להסכם אחר, ואיראן תעמוד למבחן. אני חושב שצריך לקבל את זה".

בעניין העימות הפומבי של נתניהו וקרי אמר חלוץ: "אין ספק שדיפלומטיה פומבית דרך טוויטר ופייסבוק שנוגעת לרמה האישית, לא תורמת לשיפור האווירה. צריך להסתכל על מערכת היחסים עם ארצות הברית כמערכת יחסים ברמת החשיבות הגבוהה ביותר לישראל. בפני ישראל ואמריקה עומדות במזרח התיכון עוד הרבה סוגיות. דיפלומטיה שקטה ודיסקרטית, כמו המפגש של ראש הממשלה עם ולדימיר פוטין, היא דבר טוב יותר".

כך לדברי הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ בהתייחסות פומבית ראשונה למשא ומתן המדיני עם הפלסטינים אשר חודש בשבוע שעבר.

חלוץ התארח הבוקר (חמישי) בנושא אצל אורלי וגיא בערוץ 10, ודיבר בין היתר אודות האפשרות שרוה"מ בנימין נתניהו, יצליח להוביל מהלך דרמטי בדרך להסדר עם הרשות.

"מנהיג וראש ממשלה הם לא תמיד היינו הך", אמר הרמטכ"ל לשעבר. "אני לא מכיר מספיק את ראש הממשלה, ביבי הוא איש מוכשר וחושב אך בעיניי, יהיה לו קושי מנהיגותי להעביר מהלך כזה, כפי שעשה אריאל שרון, שהיה מסוגל לקום ולעשות מעשה מחוץ לקופסה. בישראל כיום מעטים מאוד יכולים לעשות זאת".

חלוץ הוסיף כי "לחלק מהמנהיגים במפלגות הימין אין רצון להגיע להסדר. בנט למשל, ואני מתלבט גם בנוגע לראש הממשלה האם פיו ולבו שווים בעניין זה. נתניהו אדם מפוכח, ואני מניח שכשהוא מסתכל קדימה, הוא מבין מה נכון לעשות. האלטרנטיבה של מדינה אחת לשני העמים נידונה למצב כאוטי וזה מה שצריך להוביל אותנו להשגת הסדר"

עם זאת, מעריך חלוץ כי "נתניהו לא מנהל משא ומתן של סרק" ועל נציגת ישראל במו"מ, ציפי לבני, אמר: "היא באמת מאמינה בזה, וצריך להעריך את המוטיבציה שלה".

על ההתנתקות – "המציאות היום שונה"

כשנשאל חלוץ על אפשרות של פינוי נוסף, בדומה לתכנית ההתנתקות ב-2005 שעליה פיקד כרמטכ"ל, הוא טען כי המצב כיום איננו דומה. "אי אפשר להשוות בין המצבים", הסביר חלוץ. "המציאות כיום היא שונה, וזו טעות להעתיק את המודל ההוא. יש לנו מסע ארוך מאוד, ואני לא רואה מצב של יישום כוחני על היקף גדול כזה של אוכלוסיה".

בנוגע למטרת המשא ומתן, אמר חלוץ: "צריך לשנות את הסטטוס קוו ולהגיע לסטטוס קוו חדש, שבו יש שני עמים וכל אחד מהם מנהל את עצמו. כבר שמענו שאבו מאזן אמר שיהודים לא יגורו בשטחי הרשות, זו הצהרה שלדעתי אף מדינה לא השמיעה. אם באמת רוצים, ניתן להגיע לפתרון באמצעות דיאלוג".

אבל אני מציע שלא נבדוק אם כל העובדות מקובלות, אלא להסתכל על המגמה. הוא דיבר לקהל בעצרת ולקהל שיושב ברמאללה עם הרבה פאתוס ושיחק על הרגש של 193 מדינות המדינות החברות באו"ם". חלוץ הדגיש כי בעקבות עצרת האו"ם ידה של ישראל אינה על העליונה וכי ה "וטו האמריקאי איננו נצחי".

בהמשך הדיון, לאחר נאומו של נתניהו, חלוץ ציין כי "כשראש הממשלה נואם בעצרת האומות המאוחדות הוא גם ראש הממשלה שלי. בצד העובדתי תיאר ראש הממשלה דברים נכונים. הבעיה היא שכל צד חושב שהוא זה שצודק. השאלה שמוטלת לפתחנו, יותר מאשר לפתחם, היא איך לוקחים את המציאות הנוכחית ומשנים אותה ואיך מתקדמים ולא נתקעים או נסוגים לאחור, כי השעון ממשיך להתקדם".

צפו בסרטון:

אנדרטה זמנית לזכר הנספים באסון הכרמל

הם אחראים..והם והם.. קראו כולם במקהלת סופר – טנקר. אחראים כל אלה שהיו לפנינו…אנחנו עשינו הכל טוב ונכון. כתבנו ודברנו ודננו והחלטנו וגלגלנו מעלינו את המשא הכבד של הצורך לעשות. אנחנו מחפשים מישהו שאפשר לגלגל אליו את התיק. זה רק קרה ב"משמרת שלנו" אך האחראים הם כל קודמינו, שבים ואומרים לנו מירושלים.

רק לפני ארבע שנים הם אמרו שהאחריות מצויה אצל מי שנושא בה, אצל מי שממלא את התפקיד.  האם קרה משהו באלה השנים? כן, שחקני הספסל עברו לחמישיה הפותחת.

זה התחיל בשבוע שעבר ביום חמישי אחר הצהריים. הלהבות ביערות הכרמל הציתו גם את מרוץ הבריחה מן האחריות, כשהתברר גודל האירוע בדמותם של 42  קורבנות  האסון הנורא ביערות הכרמל. אלמלא קורבן הדמים הייתה זו עוד שריפה במניין השריפות האוכלות בכולנו.

מימוש אחריות אינו הודאה באשמה! מימוש אחריות זו תרבות. מימוש אחריות זו אצילות. מימוש אחריות הוא מתן גיבוי לכול מי שכפופים אליך. מימוש אחריות זו מנהיגות. אחריות היא עמוד האש שלפני המחנה, היא הדגל המנהיגותי ואין בלתה. יצחק רבין ז"ל מימש אחריותו על אירוע נטול ערך. זה נתן בידו את העוצמה המוסרית לחזור אל ההנהגה.

גדולים יסוריה של האחריות.  מי שמנסה לנוס ממנה היא דולקת אחריו ואינה מרפה. אין זה קל לממש אחריות אך זה מתבקש. צריך לבדוק, צריך לחקור וגם אם יימצא אשם אין זה מסיר אחריות ממי שהיה מופקד על אותו אשם. אין צורך בוועדות כדי לחוש באופן טבעי מי האחראים. לא כותרת העיתון מגדירה את האחריות אלא, תחושה פנימית של כול ממלא תפקיד שיש בו יושרה.

וועדות חקירה לא יביאו מזור לתחלואי השיטה. זו עוד שיטה ישראלית לברוח מן האחריות. על מדפי הארכיונים מעלים אבק כרכי עשרות הוועדות שהוקמו. הן לא שינו דברים מהותיים הן היו מזור לרגע, סיפוק הצרכים המיידיים של ציבור.

אחריות אינה נלקחת, אינה מועברת, אינה מתחלקת ואינה נגמרת.  אחריות כל הכפופים לממלא תפקיד מוכלת באחריותו שלו – זו משמעות המושג אחריות מינסטריאלית. לא בכדי קוראים לזה אחריות מינסטריאלית ולא אחריות שין גימלית. היא מכוונת אל המיניסטרים, לא אל הכפופים אליהם.

כשהסתיימה מלחמת לבנון השנייה חשתי שאני צריך לממש את אחריותי הכוללת על שהתרחש בגבולות הצבא. הבנתי שאחריותי היא לתחקר באופן נוקב את ההתרחשויות ולהשאיר תוכנית עבודה מסודרת לתיקון הקילקולים.

התלבטתי והתייסרתי בימים שעברו בין המחשבה על מימוש האחריות בדרך של התפטרות לבין מימושה בפועל. אלה ימים לא פשוטים, היו אלה ימים של מחשבה ורגש השזורים זה בזו. הגוף כואב מן המחשבות, הלב אומר דבר אחד והראש דבר אחר ואז מגיע הרגע בו הלב והראש מתאחדים לידי הכרה שזה הדבר הנכון לעשותו, כי כך חונכתי, כי לכך חינכתי.

אין כסא שערכו גדול מן האדם היושב עליו, אין תפקיד חשוב יותר מערכי היסוד שאנו תובעים מאחרים לנהוג לאורם. האחריות להצלחות אינה שונה מן האחריות לאי ההצלחות, לא ניתן להנות רק מדובשה לעיתים יש בה גם עוקץ.

כן, אני הייתי אחראי לאישור ההמלצה להפסיק את טיסות מסוקי היסעור במשימת "דליי מים" (שם הקוד למשימת כיבוי שריפות). אשרתי ההמלצה משום האחריות שהייתה לי על בטיחות הטיסה ועל חייהם של צוותי האוויר והצוותים הטכניים שטסו באותם מסוקים. אחריותי לא נתנה לי את הזכות לסכן המסוקים על יושביהם ביודעי שיש לכך חלופות מתאימות יותר.

שלא במסגרת אחריותי, אך מתוך הבנת הצרכים, המלצתי באותה נשימה להצטייד בכלי טיס הבנויים למשימה, כמו אלה שראינו בשמי הכרמל בשבוע החולף. המלצה זו אושרה על ידי הממשלה  כמקובל בדמוקרטיה. אין צורך בוועדת חקירה כדי לדעת זאת, אני מעיד על כך כאן ועכשיו.

מימוש האחריות על הנעשה בתחום תפקידך אינו כולל את חיפוש הגורם אליו ניתן לגלגל את אחריותך שלך. שריפת מושג האחריות חמורה במשמעויותיה לא פחות מן השריפה הנוראה ביערות הכרמל משום שהיא  אומרת בפשטות שאין דין ואין דיין ועולם כמנהגו נוהג. זו שריפה השורפת את יסודות קיומה של מדינה שלמה.