ביום שישי האחרון, בעקבות ההסלמה החוזרת בדרום, התראיין הרמטכ"ל לשעבר, דני חלוץ, לתוכניתו של גולן יוכפז בגלי צה"ל.

לשאלתו של יוכפז על מקרים בהם נפגעים אזרחים בתקיפות צה"ל על מתקני חמאס ברצועה, אמר חלוץ: "חלק מהמחירים של העימותים הללו, הם שלעיתים זה לא מצליח במאת האחוזים, למרות שאנחנו צריכים לבדוק לפני שאנחנו מבקרים את עצמנו. יחד עם זאת, על כל מאות האירועים בהם זה 'מצליח', אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם סטטיסטית זה לא יכול לקרות מדי פעם, אבל בראש ובראשונה צריך להצטער על זה שאזרחים נפגעים והצער הזה הוא צער כן ולא בא מן הפה אל החוץ".

עוד אמר חלוץ כי: "המדיניות של הטרור היא מאז ומתמיד למצוא מחסה תחת נשים וילדים, אין פה דבר חדש. הדילמה הזאת תתקיים לעולם ועד ובתוך הדילמה הזאת עושים לטעמי את העבודה הכי מדוייקת שאפשר להעלות על הדעת".

אני לא בעד להסתער מחדש על עזה

בהקשר למצב בו צה"ל מנסה לסכל פיגוע על ידי חיסול ובעצם כך נפתח סבב של עימותית מול ארגוני הטרור המכניס מחדש מאות אלפי אזרחים למרחבים המוגנים, השיב חלוץ: "כשיש ודאות באשר להוצאת פיגוע כזה, אני חושב שלא נכון שנפתח את הסבב לאחר ששילמנו במחיר של הרוגים ישראלים, אלא נכון שאם כבר נגזר עלינו להיות בסבב – זה רק אחרי שגבינו כבר את המחיר מראש וסיכלנו פיגוע".

באשר לטענתו כי ההרתעה אל מול גורמי הטרור לא נשמרת, הרחיב חלוץ: "יש לפגוע באופן מתמיד בראשי הטרור, אבל יחד עם זאת אסור לא למצות הזדמנויות להרגיע את השטח. אני לא בעד להסתער מחדש על עזה ולהכנס אליה. יש להפנות את הכתובת למי ששולט בשטח והכתובת היא החמאס. אנחנו רואים בשולי הדברי שאין בצד השני רצון עז להסלים את המצב, ואולי זה חלק מפירות ההבנה, אם יש פירות, בין פת"ח לחמאס".

מעריב פרסם היום ראיון אחד-על-אחד של דני חלוץ עם מיה בנגל במלאת חמש שנים למלחמת לבנון. חלוץ נשאל על לקחיו מהמלחמה וענה בכנות: "למדתי שמי שעוסק בעשייה יכול לטעות. למדתי איך יוצרים דימוי ואיך קשה לשנות אותו. ולמדתי שאם אתה חשוף אז פוגעים בך מדי פעם חצים, וזה כואב".

חלוץ נשאל לגבי הישגי המלחמה וענה: "בין היעדים שהושגו אפשר למנות את העובדה הכי בסיסית: הרתעה. חיזבאללה לא יושב על הגבול. חזר השקט לצפון.

העובדה שנסראללה מתחבא כבר חמש שנים מדברת בעד עצמה. לצד זאת, אני תמיד זוכר, בוודאי בימים אלה, שיש מחירים כבדים למלחמות, והמחיר הקשה מכל הוא בחיי אדם.

חלק מיעדי המלחמה נשחקו, כמו תהליך ההתעצמות של חיזבאללה שלא פסק ולו לרגע, וכיום יש בידם ארסנל נשק לא מבוטל. אך גם אנחנו לא שוקטים על השמרים".

לקריאת הראיון המלא – לחצו על הכתבה.
הראיון גם פורסם ב- NRG מעריב

דני חלוץ התראיין היום בצהרים לתוכנית "בצהרי היום" של אסתי פרז ברשת ב', בעקבות חיסולו של הארכי-טרוריסט אוסמה בין-לאדן. "זהו הישג עצום לאמריקאים ולאובמה", אמר הרמטכ"ל לשעבר. "החיסול מעיד שהמלחמה בטרור דורשת נחישות והתמדה והיא לא נגמרת בפעולה אחת".

חלוץ התייחס בדבריו למשמעות של החיסול: "אין לצפות שהחיסול של אוסמה יחסל ארגון שלם. המשמעות היא הסמל. בעולם של דימויים וסמלים התבצע כאן מהלך כנגד הסמל שמייצג את כל הארכי-טרוריזם העולמי. החיסול גם מאוד משמעותי בדימוי ובתדמית של אובמה, במיוחד על רקע מדיניותו הפייסנית. גם הוא הבין שחיבוק או הושטת יד ורצון להתפייס, איננה עומדת מול הצורך להמשיך ולפעול נגד הטרור".

אני מניח שלחשש מנקמה יש יסוד", המשיך חלוץ. "ראינו בעבר שטרוריסטים נוטרים ונוקמים. אבל הדרך היחידה להתמודד מול טרור היא להרתיע ולאיים פיסית על מנהיגיו והמוציאים לפועל. אין להם מה להפסיד. הם נלחמים על טריטוריה לא שלהם, ולכן רק האיום הפיסי יכול להרתיע ולהצר את צעדיהם – וזה נכון גם לגבי הטרוריסטים כאן.

הידיעה שיש חרב המתנופפת על ראשם, שביום מסוים כשיווצרו התנאים תונחת על צווארם, היא ידיעה מרתיעה – וטוב שהם יהיו מורתעים".

חלוץ שוהה בארה"ב לרגל האירוע השנתי של אגודת ידיד צה"ל בארה"ב, בו נכחו רמטכ"לים לשעבר נוספים.

להלן עיקרי דבריו:

המערכה נגד קדאפי: "בלי אלטרנטיבה, לא תוכרע המערכה"

השאלה מהי הכרעה של מערכה. אם מישהו חושב שסילוקו של רודן מבלי לייצר אלטרנטיבה זו הכרעה של מערכה -הוא טועה טעות גדולה. כבר ראינו בעבר רודנים שהוחלפו והשאירו אחריהם רק מצב כאוטי, כי אף אחד לא דאג למחליף. אם מדובר בנקמנות אישית לקדאפי – שיבושם להם.

אני סבור שכל המהלך הזה סופו מוטל בספק. יכול להיות שקדאפי יחוסל, השאלה אם לוב תינצל. השאלה אם יש טובים שיעלו לשלטון. ככל שאני שומע – זה לא המקרה.

ההסלמה בעוטף עזה: "צריך ליזום ולשנות את המשוואה"

אני מעדיף לקרוא לישובים עוטפי ישראל ולא עוטפי עזה. אני סבור שבגבול הדרום עדים להסלמה שמעידה יותר מהכל על חולשת ההרתעה הישראלית. לא יכול להיות שתושבי הישובים הללו יהיו בני ערובה, שברצות החמאס הוא יורה עליהם, מבלי שנגרום לו להפסיק. ההתראה מעופרת יצוקה לא התפוגגה, אבל המפתחות נמצאים בצד השני – הוא קובע את הקצב, הוא מכתיב את סדר היום, הוא יוזם.

ישראל, במקום רק להגיב, צריכה ליזום ולשנות את המשוואה. מצאנו שההרתעה אל מול מי שאין לו מה להפסיד לא משחקת עד למקום שהוא מרגיש כי יש לו סכנה אישית.

משחק הפינג-פונג שמתרחש כיום, לא יביא אותנו לשום מקום. לא נכון למתוח את התושבים שסובלים מזה עד קצה גבול היכולת. יכול להיות שעופרת יצוקה קרובה למיצוי עצמי – וצריך לעשות מעשה אחר. צריך להגיב בדרך שתפיל מורא על הצד השני, עד שיפסיק להשתמש בתושבינו כבני ערובה.

הקיפאון המדיני: "אחריות במקום הישרדות"

תחת ההתרחשויות שבעולם הערבי היה טוב אם היינו יוצאים מתהליך ההישרדות המתמיד של הממשלה הנוכחית, ובמקום זה היינו יוזמים ושותפים לחלק מהתהליך החיובי שעובר על המזרח התיכון. לא נראה לי שמשקיעים בזה באמת מאמץ. יש הישרדות ולא אחריות. צריך לנסות. אם לא ננסה – בוודאי שהדברים לא יצליחו.

לחצו להאזנה: