השידורים, בכל אמצעי התקשורת, הציגו במשך הלילה את ספירת הקולות בקלפיות, ההולכת ומצטברת לכדי הכרעה בבחירות שהתקיימו אתמול…והרי התוצאות… האם התעוררנו לבוקר חדש או לבוקר של אתמול, ה 16 במרץ, תלוי בכל אחת ואחד מאתנו. ברצון לצאת לרגע מן האדישות למתרחש בארץ שלנו. במידת הנכונות לממש את חובתנו האזרחית ביום הקובע, בהזדמנות להחליף את מנהג הקיטורים בסלון בימי שישי בהבעת עמדה ביום שלישי.

הבחירות במרץ 2015 הן אבן דרך נוספת ומשמעותית במסעה הדמוקרטי של מדינת ישראל אל העתיד. שאלת השאלות היא מהו אותו עתיד? האם הוא עתיד של מדינה דמוקרטית יהודית, עם שוויון זכויות וחובות מלא לכל אזרחיה. או עתיד של מדינה דו לאומית, עם אזרחים סוג א ואזרחים סוג ב. האם הוא עתיד עם אופק ותקווה לטווח ארוך או עתיד קצר מועד.

על כפות המאזניים עומדות שאלות כבדות משקל הנוגעות לחברה ולכלכלה במדינת ישראל, לביטחון הלאומי והאישי ולסדרי שלטון וממשל. קביעת סדר עדיפות לאומי חדש/אחר מחייב תעוזה, יוזמה וקבלת החלטות. המשותף לכל הבעיות הוא שפתרונן בא מאותם משאבים לאומיים (משאבי תקציב, אנוש ומנהיגות).

נכון הוא שביטחון לאומי קודם לכל. אך המקרים המצרי והירדני מוכיחים שהשגת הסדרים משרתת את הביטחון הלאומי טוב יותר ממלחמות. המושג ביטחון לאומי רחב הרבה יותר מבחינתו במשקפי הטרור והאיומים הביטחוניים בלבד. ביטחון לאומי הוא גם ואולי בעיקר, חברה חזקה ויציבה, כלכלה משופרת ותרבות שלטונית שלא מוצאת את מנהיגיה, חדשות לבקרים, בבתי סוהר.

המנהיגות הנוכחית מנסה לזרוע בנו פחד מתמיד בנושאי ביטחון ובדרך זו להסיט את הדיון מן הבעיות האחרות. ראוי לעדכן הציבור כי איראן כבר לא על סדר היום, גזרת חיזבאללה שקטה קרוב לתשע שנים, את החמאס אפילו ראש הממשלה לא הכריע ודאע"ש מטופל על ידי קואליציה רחבה, שאנו לא חלק ממנה. גם ארוע הטרור בצרפת אינו סיבה לדמגוגיית ההפחדה.

ראש הממשלה, ולאחרונה גם אחרים, העניק לעצמו את כתר "מר ביטחון". למזער, זה מעורר תמיהה לאור הבסיס העובדתי. לא כל חייל/קצין בסיירת מטכ"ל הופך ל"מר ביטחון", הדברים מתחזקים לנוכח "ההצלחות" הביטחוניות. ביטחון אמיתי מושתת על שניים, צבא חזק מיומן ומאומן, וגבולות מוגדרים, מוסכמים וברי הגנה. צה"ל יוכל להגן על כל קו גבול שיוגדר על ידי הדרג המדיני.

ראוי להזכיר שהניצחון הצבאי הגדול ביותר (לאחר מלחמת העצמאות) הושג ב 1967 מקו הגבול שהיום מוצג, על ידי ההנהגה המדינית, כבלתי ניתן להגנה…מדינות ערב הניחו לפתחנו את היוזמה הערבית, המבוססת על יוזמה סעודית, הקוראת להסדר אזורי, הכולל את הסדרת הנושא הפלסטיני כחלק ממנו. מדינות ערב המתונות רואות איתנו עין בעין את האיום של איראן והאיסלאם הקיצוני. אנו צריכים להגיב ביוזמה ישראלית. אף אחד לא יבטיח שזה יצליח אבל אי אפשר שלא לבדוק זאת ברצינות.

ניהול סיכונים הוא דרישת יסוד ממנהיגות אך נדרש לנהל, באותה מידה, גם את הסיכויים. על מנת שלא נשאל את עצמנו בבוקר ה 18 במרץ האם אלה התוצאות שרצינו לראות? האם הכיוון שמדינת ישראל לוקחת הוא נכון? עלינו להצביע, לממש את חובתנו האזרחית העליונה. הצבעה בבחירות היא קודם כל בחירה באפשרות להשפיע על עתידנו.

הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ קיים שלשום ראיון מיוחד לקובי מידן (לחצו להאזנה) במסגרת התכנית "אנשים בלילה" בגלי צה"ל. חלוץ שיתף את המאזינים בין היתר בסיפור ילדותו ומשפחתו, שירותו הצבאי ופעילותה של עמותת אתגרים בה הוא משמש כיו"ר בהתנדבות מזה כארבע שנים.

חלוץ גם התייחס לסוגיות הבוערות ובראשן השוויון בנטל. הוא נשאל לגבי הצורך, הרצון והיכולת להגיע למצב של גיוס חרדים לצבא והשיב: "הצורך קיים ותקף. אם החרדים יתגייסו, ניתן יהיה לקצר את שירות החובה לכלל החיילים ואף להגיע לשירות של שנתיים, כמו שהיה לפני מלחמת ששת הימים. רצון – בהחלט קיים. עובדה שיש חרדים שמשרתים. גם בתקופתי, כמפקד טייסת, שירתו חרדים במקצועות ספציפיים ועשו שירות מעולה. יכולת – פה זה עניין של החלטה ומשמעויותיה. נכון שזה דורש התארגנות, אבל זה בעיקר עניין של רצון ואינטגרציה חברתית".

לגבי סוגיית הטלת הסנקציות אמר חלוץ כי: "היום, מצד אחד, יש לנו חוק שירות חובה, שאומר שכל צעיר מחויב בשירות – כל אחד על פי כישוריו. ומאידך, יש אוכלוסיה שלמה שהחוק הזה לא חל עליה – החרדים והערבים. גם מקרב המשרתים, יצרנו מטעמים פוליטיים, קבוצות שקיבלו פטורים כאלה ואחרים כמו ישיבות ההסדר והנח"ל.

למה צריך לחכות 3 שנים להטלת סנקציות? הרי בעוד 3 שנים נהיה שוב בשנת בחירות ואז סביר להניח כי יוותרו על היישום הזה לטובת פשרה פוליטית זו או אחרת. יש פה ניסיון לרבע מעגל, אבל בסוף זה יצוף למעלה. צריך להוריד את הספק ולהחיל חוק אחד על כולם: כל בן 18 ללא הבדל דת, גזע ומין, יחויב בשירות צבאי או אזרחי – כשלחוק מלווה סנקציה".

במפגש עם צעירים חרדים במסגרת פורום 'ליל שישי אקטואלי' חלוץ התייחס גם לשאלת מיקומו של נסראללה והיכולת של ישראל לחסלו. "אני מניח שיודעים בגדול היכן הוא נמצא. נסראללה היה ברשימת הסיכולים גם במלחמת לבנון אבל לא הצלחנו להגיע אליו לצערי הרב, ובשבילו אני מקווה שהוא לא ינסה עוד פעם כי הפעם כנראה יהיו יותר מדוייקים מאשר בפעם הקודמת".

צפו בקטעים מדברי חלוץ מהאירוע (ניתן לדפדף בין הסרטונים)

במפגש שהתקיים במלון לאונרדו בירושלים בהשתתפות כמאה וחמישים צעירים חרדים התייחס גם חלוץ לשאלה האם אנו עומדים בפני אינתיפאדה שלישית. "אינני חושב כך ברגע הזה אבל אתה יודע שהנבואה ניתנה לשוטים, גם את האינתיפאדה השנייה לא חזו ולכן כל תחזית שלי היא טובה כמו שלך. כי לפעמים יש גפרור שמדליק את ערימת הקש הזאת ואנחנו לא יודעים מי מצית אותו ומתי הוא מצית אותו"' אמר חלוץ והוסיף כי "יחד עם זה אני לא חושב שזה באינטרס של הפלסטיניאים לעורר עכשיו מהומות דמים מן הטעם הפשוט זה ימנע מהם את שביב התקווה היחיד שנותר לנהל איזשהו מו"מ, אם הם רוצים וחפצים באמת במדינה. ולכן אני לא מעריך שזה מה שיקרה ובוודאי זה לא נכון לקראת ביקורו של הנשיא האמריקאי בארץ כי אז הם באמת שומטים את השטיח מתחת לרגליהם".

על הצטרפות לבני לקואליציה: "הסחורה שהיא קנתה לא תועבר לידיה"

המפגש נסוב גם סביב מאמצי הרכבת הקואציליה ובסוגיית השוויון בנטל העומדת במרכזם. חלוץ חשף במפגש כי מבין שני המתווים המונחים כעת על שלחן הדיונים הוא חש קרוב יותר לזה של לפיד. "המתווה שמדבר אליי יותר מבלי לאמץ אותו כלשונו הוא מתווה לפיד" אמר והסביר כי "המתווה של יעלון הוא מתווה של מי שמסתכל על החיים גם במשקפיים פוליטיות מתוך אינטרסים נוספים ואחרים.
גם אם הוא היה רמטכ"ל, אני לא אמרתי שרמטכ"ל זה עדות לאובייקטיביות מוחלטת בדעות שאתה מביע. יש כמה רמטכ"לים שנמצאים במערכת הפוליטית אבל, מה לעשות, אין קשר בין מה שהם עשו כרמטכ"לים לבין מה שהם עושים כפוליטיקאים".

חלוץ הסביר את התנגדותו למתווה יעלון ברף של הגיל שהוא מציב להגשמת המתווה. "גיל 26 משמעותו שאף אחד מהחרדים לא יוכל לשרת ביחידות הקרביות. כולם יגיעו לשם ב"ה עם 3-4 ילדים, ואני לא חושב שנכון לקחת אבא ל-3-4 ילדים ולשלוח אותו לשרת ביחידה קרבית (…) ואני חושב שלא נכון שאלה שיילחמו ויקיזו את דמם יהיו רק לא חרדים אני חושב שזה לא נכון בתפיסת העולם שלי כמדינה שיש בה גם ערך של שוויון, ואני חושב שבתורה כולם שווים בפני האלוהים".

חלוץ ששימש בעבר חבר 'קדימה', עד לפרישתו בשיא סערת השוויון בנטל עם הצטרפותו של מופז לקואליציית נתניהו, ביקר גם במהלך הדברים את הצטרפותה של ציפי לבני, יו"ר התנועה, לקואליציה. חלוץ אמר כי "אני חושב שהיא הצטרפה מהר מדיי וקנתה סחורה שלא תועבר לידיה".

פורום ליל שישי אקטואלי הוא זירה של מפגשים בין אישי ציבור בכירים בישראל לבין צעירים חרדים. מלבד חלוץ, השתתפו עד היום במפגשים שורה של בכירים במערכת הביטחון, ביניהם, ראשי המוסד לשעבר אפרים הלוי ומאיר דגן, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, סגנו של חלוץ ברמטכ"לות דן הראל ועוד.

הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ עלה לשידור הערב בתוכנית הרדיו של עמנואל רוזן ובן כספית ב- 103fm בנוגע להחלטת הממשלה להאריך את ההסדר המאפשר את הפטור מגיוסם לצה"ל של אלפי חרדים. ההצעה אמורה לאפשר לכ-1,300 חרדים להשתלב בשירות האזרחי, כפי שקבע חוק טל, במתכונת מצומצמת. ההסדר החדש לא נותן פתרון לכ-14 אלף חרדים, מדי מחזור גיוס, שלא מתגייסים לצה"ל.

״אין כאן לא שוויון ולא שירות, אלא מריחה אחת גדולה של כל אלה שנושאים בנטל, מתגייסים ומשרתים את המדינה״, התייחס חלוץ להחלטה. ״צריך להתקדם במתינות ובהדרגתיות, אבל עוד אין בכלל הסכמה שלהם שצריך לשרת – שירות צבאי או אזרחי. בינתיים כל מה שהם עושים זה לשרת את עצמם ולרוקן את קופת המדינה", לדבריו.

הרמטכ"ל לשעבר הוסיף כי המצב צריך להדאיג את כל מי שהמדינה יקרה לו. ״בעוד זמן לא רב, לא יוכל מיעוט של 40 אחוז לשאת על גבו את 60 האחוז שאינם תורמים. זו בעיית שורש של מדינת ישראל ובמקום לטפל בה, אנחנו פוטרים אותם חדשות לבקרים מכל חובה. צריך לעשות את הצעד הראשון כדי שנוכל ללכת עקב בצד אגודל למסע הזה״.

לבסוף התייחס חלוץ לבחירות הקרבות, אך לא הסכים לגלות למי יצביע. עם זאת, ציין את שאול מופז, חיים אמסלם וזהבה גלאון כמי ש״לפחות יש להם קו והולכים בו ולא נוטים ברוח כעלה נידף. אם העם יבחר את ההרכב הנוכחי שמשתק את המדינה, הוא יידון לעוד ארבע שנים של אי עשייה וזה כיוון שאני חרד ממנו״.

האזינו לראיון המלא:

חלוץ הדגיש כי יש להטיל סנקציות אישיות על מי שיעבור על החוק "בדיוק כמו שקורה עכשיו עם כל מי שהוא בר גיוס", אמר. חלוץ גם נדרש לחובת השירות של ערביי ישראל ואמר כי "התעלמות מנושא זה היא טעות מיסודה ואני מדבר כאזרח מדינת ישראל".

חלוץ התייחס לעתידה של מפלגת קדימה בעקבות פירוק הועדה ואמר ש"אין ספק שראש הממשלה עשה כאן שימוש ציני בקדימה. הוא הסתייע בה על מנת לפנות את האולפנה ולהעביר תקציב קשה ועכשיו כשזה משרת את האינטרסטים שלו, הוא החליט על פירוק הועדה. אם לא יתקבל חוק המקובל על קדימה, היא צריכה לעזוב את הממשלה".

דני חלוץ הגיע הצהרים למאהל "הפראיירים" על מנת לחזק את ידם של הפעילים למען השוויון בנטל, זאת בעקבות המתיחות הפוליטית שנוצרה לקראת הגשת מסקנות ועדת פלסנר.

"שירות חובה במדינת ישראל איננו עניין לפשרות פוליטיות. בראייה שלי מדובר בסוג של חוק יסוד", אמר חלוץ. "אם לא יקפידו על העיקרון הזה ויהפכו את זה לעניין של מסחרה פוליטית, אז נקבל משהו שירצה את הפוליטיקאים אבל ישאיר מאוכזבים את כל אלו שנושאים בנטל היום. צריך לחייב שכל אזרח במדינת ישראל יתרום למדינה על מנת לקבל ממנה, וזה צריך לקרות לאלתר, ולא בגיל 23 ולא בגיל 28, כי אחרת המהלך יהיה יקר יותר מכל מהלך אחר".

הרמטכ"ל לשעבר הביע את תמיכתו בפלסנר ואמר כי אם הוא ייכשל – סימן שמישהו גרם לכך. "אני עדיין לא רואה את ועדת פלסנר מתמוססת ורוצה לקוות שתהיה נאמנה לעיקרון הזה. יוחנן, שהוא איש ערכי ולדעתי מאמין בדיוק בדברים שאני אומר, יצליח להעביר את זה. אם הוא לא יצליח, משמע שכופפו לו את הידיים. ואני מקווה שהוא לא יתכופף. יש לקיים סנקציות אישיות כנגד כל מי שלא משרת ובמידה וינסו למסמס את זה הפעם, נמשיך לשאת בדגל. החלטה בנושא זה היא מנהיגות ולא פוליטיקה".

חלוץ הבהיר כי החלופה לחוק טל הוא המבחן של קדימה: "עניין גיוס ושירות לכל אינו עניין פוליטי – אלא עניין מנהיגותי".

הבוקר התארח רא"ל במיל. דני חלוץ בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 לדיון בנושא חוק טל, המסדיר את נושא השירות הצבאי לחרדים. הכנסת החליטה לדחות את הדיון בהארכת החוק, שאמור להתקיים השבוע וזה רק הגביר את פעילות המחאה ובראשה "מאהל הפראיירים" של המילואמניקים, הדורשים לבטל את חוק טל.

חלוץ, המתנגד לחוק, התייחס אליו ואמר: "כשמכפיפים נושאים מוסריים וערכיים לתוך הפוליטיקה – זו התוצאה. מדובר כאן בנושא שנמצא במסד הערכי של מדינת ישראל – השירות הצבאי. כשמנסים למצוא איזו משוואה שמאזנת בין הישרדות פוליטית לצבא ושירות מדינה – אנו מקבלים מין דבר אמורפי ובלתי מוגדר שיוצר תחושה רעה מאוד של קיפוח ואפליה אצל סקטור שהוא שומר חוק ומקבל את הדין".

צפו בדני חלוץ בראיון בתכנית הבוקר:

חלוץ הפנה אצבע מאשימה למדינה שלא השכילה למצוא פתרון הולם לגיוס חרדים, למרות שהדבר, לדבריו, בהחלט אפשרי. "מה שהיה פעם צבא העם הוא צבא חצי העם. אולם לא צריך להאשים את חצי העם שלא משרת, אלא את מקבלי ההחלטות", אמר. "המושג 'אי אפשר' הוא מושג של מידת המאמץ שאתה מוכן להשקיע כדי להפוך את הדבר הבלתי אפשרי – לאפשרי. אפשר למצוא פתרונות ולראות לאילו מסלולי שירות אנו רוצים למצוא לכאלה  שיש להם קושי אמוני, או קושי אחר, לשרת בתוך המסגרת".

חלוץ הוסיף כי "בצבא הגנה לישראל משרתים עשרות אלפי חובשי כיפה ושומרי אמונה. 60 אחוזים מתושבי יהודה שומרון המתגייסים לצה"ל – מתגייסים ליחידות קרביות. הם שומרים את הדת והאמונה – ועדיין עושים שירות משמעותי, ויותר מכך. יש פתרונות, אבל קודם כל צריך לשמור על העיקרון הבסיסי: נותן ומקבל. מי שנותן למדינה – יקבל ממנה. אי אפשר רק לקבל, לקבל ולקבל – ולא לתת כלום. אסור להחליף את חוק טל בשם אחר, שיביא לנו את אותו דבר, אבל במכבסת מילים אחרת"